SINCE 2004

מחשבונים לרצים

שבעה כלים שימושיים לאימון ולתחרות. הכול מחושב אצלכם בדפדפן — שום נתון שתזינו כאן אינו נשלח לשום מקום ואינו נשמר.

המחשבונים נועדו להתרשמות כללית בלבד. אין באמור כאן משום ייעוץ רפואי, תזונתי או אימוני, ואין בו תחליף לייעוץ מקצועי אישי. לפני שינוי משמעותי באימון או בתזונה — ובכל מקרה של בעיה רפואית — היוועצו באיש מקצוע.

קצב וזמני ביניים

מלאו מרחק, ואז זמן או קצב — מה שתמלאו אחרון הוא מה שקובע, והשני מתעדכן לפיו. למטה תקבלו טבלת זמני ביניים להדפסה או לצילום מסך.

שעות
דקות
שניות
דקות
שניות

חיזוי תוצאה במרחקים אחרים

הזינו תוצאה אחת אמיתית — רצוי טרייה ומתחרות, לא מאימון — וקבלו את התוצאה המקבילה בשאר המרחקים.

שעות
דקות
שניות

דירוג לפי גיל

מה התוצאה שלכם שווה ביחס לגיל ולמין — 100% הוא הטוב בעולם אי פעם בגיל הזה. מאפשר להשוות תוצאה של רץ בן 55 לתוצאה של רץ בן 25, ולראות אם השתפרתם באמת גם כששעון העצר אומר אחרת.

שעות
דקות
שניות

צריכת חמצן מרבית (צח״מ / VO₂max)

אומדן של כמות החמצן שהגוף מסוגל לנצל בדקה לכל קילוגרם משקל — המדד המקובל לכושר אירובי. מחושב מתוצאת ריצה, בלי מעבדה.

שעות
דקות
שניות

דופק מטרה לאימון

טווחי הדופק לכל אזור אימון, לפי שיטת קרבונן: האחוזים נלקחים מעתודת הדופק — ההפרש בין הדופק המרבי לדופק במנוחה — ולא מהדופק המרבי לבדו, כך שהטווחים מותאמים לכושר שלכם. את דופק המנוחה מודדים בבוקר, לפני שקמים מהמיטה.

החישוב נותן טווחים כלליים לתכנון אימון ואינו ייעוץ רפואי. מי שיש לו מחלת לב, לחץ דם גבוה או בעיה רפואית אחרת, מי שנוטל תרופות שמשפיעות על הדופק (כמו חוסמי בטא), ומי שמתחיל להתאמן אחרי הפסקה ארוכה — שייוועץ ברופא לפני אימון בעצימות גבוהה. כאב בחזה, סחרחורת או קוצר נשימה חריג באימון הם סיבה לעצור מיד.

מדד מסת גוף (BMI)

היחס בין משקל לגובה. מדד כללי לאוכלוסייה — הוא אינו מבחין בין שריר לשומן, ולכן אצל ספורטאים הוא מציג לא פעם ערך גבוה שאינו מעיד על דבר.

אינדקס גליקמי של מזונות

באיזו מהירות מזון מעלה את רמת הסוכר בדם, בסולם שבו גלוקוז טהור הוא 100. לרץ זה שימושי בעיקר בשתי נקודות: מה לאכול בשעות שלפני הזינוק, ומה לאכול מיד אחרי מאמץ ארוך.

נמוך — עד 55 בינוני — 56 עד 69 גבוה — 70 ומעלה

לחם ומאפים 12
לחם לבן 75
לחם מחיטה מלאה 74
לחם שיפון מלא (פומפרניקל) 56
בגט לבן 95
פיתה לבנה 57
לחמנייה לבנה 61
בייגל 72
קרואסון 67
מצה 70
קרקרים מלוחים 74
טורטייה מקמח חיטה 30
טורטיית תירס 46
דגני בוקר 6
קורנפלקס 81
פתיתי אורז תפוחים 82
דייסת שיבולת שועל 55
שיבולת שועל אינסטנט 79
מוזלי 57
דגני סובין 44
אורז, פסטה וגרגרים 11
אורז לבן 73
אורז מלא 68
אורז בסמטי 57
פסטה לבנה (אל דנטה) 49
פסטה מחיטה מלאה 48
קוסקוס 65
בורגול 46
כוסמת 45
קינואה 53
גריסי פנינה 28
פריכיות אורז 82
תפוחי אדמה ופקעות 6
תפוח אדמה אפוי 85
תפוח אדמה מבושל 78
פירה 87
צ׳יפס מטוגן 63
בטטה 63
יאם 54
קטניות 7
עדשים חומות 32
עדשים אדומות 26
גרגירי חומוס 28
שעועית לבנה 31
שעועית אדומה 24
אפונה יבשה 22
פולי סויה 16
ירקות 6
גזר מבושל 39
דלעת 75
תירס מתוק 52
אפונה ירוקה 51
סלק מבושל 64
ירקות ללא עמילן (חסה, מלפפון, עגבנייה, ברוקולי, פלפל) 15
פירות 19
תפוח עץ 36
אגס 38
תפוז 43
בננה בשלה 51
בננה ירוקה 30
ענבים 53
אבטיח 76
מלון 65
אננס 59
מנגו 51
אפרסק 42
שזיף 39
תות שדה 41
קיווי 53
דובדבנים 22
תמרים מיובשים 42
צימוקים 64
משמש מיובש 31
תאנים מיובשות 61
חלב ומוצריו 5
חלב מלא 39
חלב דל שומן 37
יוגורט טבעי 41
גלידה 51
משקה סויה 34
משקאות 4
מיץ תפוזים 50
מיץ תפוחים 41
משקה קולה 63
משקה איזוטוני לספורטאים 78
סוכרים וממתיקים 6
גלוקוז 100
סוכר לבן 65
דבש 61
סירופ מייפל 54
לקטוז 46
פרוקטוז 15
חטיפים וממתקים 6
שוקולד חלב 45
פופקורן 65
חטיף תפוחי אדמה 56
חטיף דגנים 61
בוטנים 14
אגוזי קשיו 22

הערכים הם ממוצעים מקובלים מתוך הטבלאות הבין־לאומיות של האינדקס הגליקמי (Foster-Powell ואחרים 2002; Atkinson ואחרים 2008 ואילך). הם נועדו לדירוג גס בלבד: זן, מידת הבשלה, אופן הבישול ומה שאוכלים יחד עם המזון משנים את הערך בפועל, לעיתים בעשרות נקודות. אין כאן ייעוץ רפואי או תזונתי.